ממות' (הר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
3,371 מ'  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מיקום |
קליפורניה, ארצות הברית |
| רכס הרים | סיירה נבדה |
| התפרצות אחרונה |
1260 ± 40 years [1] |
| קואורדינטות | 37°37′50″N 119°01′59″W / 37.6306°N 119.033°W |
|
(למפת קליפורניה רגילה) | |
  | |
הר ממות' הוא מתחם כיפה געשית, השוכן מערבית לעיירה ממות' לייקס שבקליפורניה, ביער הלאומי איניו שבמחוזות מדרה ומונו. המקום מהווה בית לאזור סקי גדול באזור הכפרי מונו.
הר ממות' נוצר בסדרת התפרצויות שהסתיימו לפני 57,000 שנה. ממות' עדיין מייצרת גזים וולקניים מסוכנים שהורגים עצים וגרמו להרוגים של סיירות סקי בשנת 2006.
גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר ממות' הוא מתחם כיפה געשית במחוז מונו, קליפורניה. הוא שוכן בפינה הדרומית-מערבית של לונג ואלי קלדרה והוא מורכב מכשתים עשרה כיפות ריודקיטיות ודקיטיות חופפות. כיפות אלה נוצרו בסדרה ארוכה של התפרצויות מלפני 110,000 עד 57,000 שנה, ובנו הר געש המגיע לגובה של 11,059 רגל (3,371 מטרים). במהלך תקופה זו התרחשו בערך כל 5000 שנה התפרצויות דקיטיות אדירות. הר הגעש פעיל עדיין עם התפרצויות קלות, שהגדולה שבהן הייתה התפרצות פרואטית (קיטורית) קלה, שהתרחשה לפני 700 שנה.
הר ממות' שוכן גם בקצה הדרומי של שרשרת לועי הר הגעש, המכתשים הוולקניים מונו–איניו. מקור המאגמה להר ממות' נבדל מאלו של לונג ואלי קלדרה וגם מכתשי האיניו.[2] הר ממות' מורכב בעיקר מדקיט וריוליט, שחלקם השתנה על ידי פעילות הידרותרמית מפומרולות (פתחי אוורור).[3]
פריקת גז וולקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר ממות' משחרר כמויות גדולות של פחמן דו־חמצני מתוך האגף הדרומי שלה, בסמוך להורסשו לייק שבקליפורניה, דבר שגורם למזוקו (משוודית, "Mazuku", מילולית: רוח רעה) באזור זה. ריכוז הפחמן הדו־חמצני בקרקע נע בין 20 ל־90 אחוז CO2. מדידות הפירוק הכולל של גז פחמן דו-חמצני באזור הרג העצים של העיר הורסשו לייק שבקליפורניה נעים בין 50 ל־150 טון קצר (Short ton; מידה אמריקאית השווה לכ־907 ק"ג) ליום. ריכוז גבוה זה גורם למוות של עצים בשישה אזורים שסך גודלם הוא כ־170 אקר (0.69 קילומטרים רבועים).
הרג העצים יוחס במקור לבצורת קשה שהשפיעה על קליפורניה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. רעיון נוסף היה שההריגות היו תוצאה של פתוגניות או התפשטות ביולוגית אחרת. עם זאת, אף אחד מהרעיונות לא הסביר מדוע כל העצים באזורים הנגועים נהרגו ללא קשר לגילם ובריאותם. ואז, במרס 1990, חייל שירות היערות של ארצות הברית חלה בתסמיני חנק לאחר ששהה בבקתה מכוסה שלג ליד הורסשו לייק.
במדידות סביב האגם נמצא כי בשירותים ובאוהלים יש ריכוז של יותר מ־1% CO2 (רעיל) וריכוז קטלני של 25% של CO2 בתא קטן. ריכוזי CO2 של פחות מ־1% הם טיפוסיים ובריאים ברוב הקרקעות; עם זאת, ריכוזי האדמה של CO2 באזורי הריגת העצים נעו בין 20% ל־90%. שפע יתר זה של CO2 התגלה כגורם להרג העץ מכיוון ששורשי העץ צריכים לקלוט O2 ישירות ורמת ה־CO2 הגבוהה הורידה את ה־O2 הזמין. החוקרים גם קבעו כי הר ממות' משחרר כ־1,300 טון קצר (השווה ל־1,200 טונה מטרית) של CO2 בכל יום. החל משנת 2003, ריכוז הפחמן הדו-חמצני בגז האדמה בהר ממות' מנוטר על בסיס רציף לאורך כל השנה בארבעה אתרים – שלושה בהורסשו לייק ואחד ליד בסיס צ'ר 19 באזור הסקי.
המקורות הסבירים ביותר ל־CO2 הם גזים של מאגמה פולשת ושחרור גזים מסלעים מטאסדימנטריים העשירים באבן גיר המחוממים על ידי חדירות מגמטיות. האחידות הראויה לציון בהרכב הכימי והאיזוטופי של CO2 ובגזים נלווים במיקומים שונים סביב הר ממות' מצביעה על כך שבאמת יכול להיות מאגר גדול של גז בעומק ההר שממנו נמלט גז לאורך העתקים לפני השטח. מדידות פליטות הליום תומכות בתאוריה כי לגזים הנפלטים באזור הרג העצים יש מקור זהה לאלה המשתחררים מהפומרולה של הר ממות'.[4] ישנן עדויות לכך ששיעור ההזרמה של CO2 ירד, כאשר הפליטות הגיעו לשיא בשנת 1991.
באפריל 2006 נפטרו שלושה מחברי סיור הסקי של אזור הסקי בהר ממות', כשהם בתפקיד. שלושתם מתו מחנק על ידי פחמן דו־חמצני כשנפלו לפומרולה במורדות ההר.[5]
סקי ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ממות' הוא אתר הסקי הגבוה ביותר בקליפורניה, ובולט בכמות הרבה והבלתי רגילה של שלג שיורד בו בהשוואה לפסגות סיירה המזרחיות האחרות – כ־400" בשנה וכ־300 מתוך 365 ימי שמש – בגלל מיקומן בפער נמוך בסיירה קרסט. בשנת 1953 ייסד דייב מקוי את אתר התיירות. באתר זה מתקיים גלישת סקי, גלישת שלג (סנואובורדינג, snowboarding) ורכיבה על אופנוע שלג בחודשי החורף. בחודשי הקיץ רווח השימוש במעליות גונדולה על ידי רוכבי אופני הרים ועל ידי תיירים המעוניינים להנות מצפייה בנוף לפסגה של לונג ואלי קלדרה ישירות ממזרח ואל פסגות סיירה ממערב, דרום וצפון. מדרום להר ישנם מספר אגמים המשמשים כאטרקציות תיירותיות בקיץ.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלט, דיוויד; דונלד, היינדמן (2000). Roadside Geology of Northern and Central California. מיזולה, מונטנה: Mountain Press Publishing Company. ISBN 978-0-87842-409-2.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת שביל אזור הסקי בהר ממות'
- תוכנית סכנות הר הגעש של USGS, מצפה הכוכבים בלונג ואלי
- QTVR של אזור הריגת עצים
- רעידת אדמה בהר ממות', 25 במאי 1980, בשעות 16:25, 16:33, 16:49, 19:44 (UTC) בעוצמה 6.2, 5.9, 5.9
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ NGS data sheet. U.S. National Geodetic Survey. Retrieved 2014-01-16.
- ^ Hildreth, Wes (2004-09-14). "Volcanological perspectives on Long Valley, Mammoth Mountain, and Mono Craters: several contiguous but discrete systems". Journal of Volcanology and Geothermal Research. Elsevier B.V. 136 (3–4): 169–198. Bibcode:2004JVGR..136..169H. doi:10.1016/j.jvolgeores.2004.05.019.
- ^ Pease, Robert C. "Hydrothermal System of the Long Valley Caldera". Volcanoes of the Eastern Sierra Nevada: Geology and Natural Heritage of the Long Valley Caldera. נבדק ב-2010-05-07.
- ^ "Helium Discharge at Mammoth Mountain Fumarole (MMF)". United States Geological Survey. 2003-07-30. אורכב מ-המקור ב-2010-06-02. נבדק ב-2008-08-19.
- ^ Covarrubias, Amanda; Doug Smith (2006-06-07). "3 Die in Mammoth Ski Patrol Accident". Los Angeles Times. נבדק ב-2013-01-08.